אוכלוסייה ודגימה
מושגי יסוד :
- אוכלוסייה: כלל הפרטים הרלוונטיים למדידה ובדיקה של סוגיה קונקרטית או נוגעים למחקר. (לא רק אנשים! אם בודקים משהו על כתבות בעיתון, הכתבות הן האוכלוסיה).
- מסגרת הדגימה: מקור ממנו ניתן לבצע את הדגימה – לא פעם ישנו פער בין מסגרת הדגימה לבין האוכלוסייה.
- מדגם: קבוצת פרטים המהווים חלק מאוכלוסייה רחבה יותר, עליה מתבצע המחקר. מדגם אינו חייב להיות מייצג, אך ככזה יש לו פחות ערך בהסקה על האוכלוסייה כולה. מדגם מייצג שיכול לשמש כמודל של האוכלוסייה מאפשר הסקה נכונה יותר על אוכלוסייה רחבה.
- דגימה: דגימה היא פרוצדורה שבעזרתה בוחרים את האנשים שישתתפו במדגם.
מדגם מייצג הוא מקבץ שלך נבדקים, תצפיות או מקרי בוחן שתכונותיו משקפות את תכונות האוכלוסייה ממנו נלקח.
- מדגם הסתברותי: מדגם אשר תהליך הדגימה בו הכיל מרכיב של אקראיות.
- מדגם שאינו הסתברותי: מדגם אשר תהליך הדגימה בו היא שרירותי (נעדר אקראיות).
שיטות דגימה
אנו מחלקים את שיטות הדגימה לשתי משפחות עיקריות המשמשות את החוקרים במדעי החברה. דגימות הסתברותיות המנסות לשמר ייצוגיות של אוכלוסייה במדגם ברמה גובהה ודגימות לא הסתברותיות שבהן הייצוגיות נמוכה יותר עד שאפילו נמצאת לעיתים תחת סימן שאלה, אך יש להן יתרונות אחרים שמובילים חוקרים לא פעם לעשות בהן שימוש.
שיטות דגימה הסתברותיות
על מנת שדגימה תיחשב כהסתברותית היא חייבת לעמוד במספר כללים:
- חייבת להיות מסגרת דגימה.
- צריכה להיקבע פרוצדורה ידועה מראש להליך הדגימה.
- ההסתברות לכל פרט באוכלוסייה להיבחר למדגם ניתנת לחישוב.
- אין אף פרט שהוא בטוח נכלל במדגם.
- אין אף פרט שהוא בטוח לא נכלל במדגם.
כל דגימה שלא עומדת בכללים הנל – אינה יכולה להיחשב כדגימה הסתברותית ואנו מתייחסים אליה כחלשה בהיבט הייצוג שלה.
דגימה אקראית פשוטה / דגימה מקרית :
זו היא שיטת הדגימה ההסתברותית הפשוטה ביותר. בשיטה זו כל נדגם נבחר מתוך מסגרת הדגימה בהליך אקראי כאשר לכל פרט סיכוי שווה להיבחר.
יתרונות: הליך פשוט וזול. ייצוג טוב של אוכלוסייה הומוגנית.
חסרונות: בעיות בייצוג של תת-קבוצות בתוך האוכלוסייה ולכן אינו מתאים לאוכלוסייה הטרוגנית. מושפע בחלק מהמקרים מהטיות של הסוקר.
דגימה שיטתית :
בשיטה זו אנו דוגמים את הנדגם הראשון באופן אקראי מתוך מסגרת הדגימה. ואת הנדגמים הבאים בוחרים על פי יחס קבוע מראש לנדגם הראשון. ( למשל מסדר את האנשים לפי מספר תעודות זהות, בודק את הראשון ברשימה ואחריו כל עשרה בהפרש קבוע).
מתאימה מאוד במקרים בהם יש מסגרת דגימה גדולה ובמקרים בהם יש הטיות רבות הנובעות מהסוקר.
היתרונות והחסרונות: דומה במאפייניה לדגימה האקראית מלבד העובדה כי דגימה שיטתית מונעת בחירה של פרטים שמיקומם במסגרת הדגימה סמוך מסיבות שאינן מקריות ולכן מצמצת הטיות הנובעות מן הסוקר.
יש לשים לב, שסידור מסגרת הדגימה אינו סידור בצורה היררכית בצורה הפוגעת במחקר.
דגימה שיטית טובה בצמצום הטיות סוקר – אך לא תמיד טובה ביצוג יתר או תתר יצוג של אוכלוסיה (ציור: Dan Kernler )
דגימת שכבות :
דגימת שכבות מיועדת לתת ייצוג במדגם לתתי קבוצות בתוך האוכלוסייה הכללית. בשיטה זו מסגרת הדגימה מחולקת לתתי-קבוצות (שכבות), ובכל שכבה מתבצעת הדגימה בצורה אקראית או שיטתית, ולרוב יבחרו בה מספר פרטים החופף לגודלה באוכלוסייה. שיטה זו מתאימה במיוחד למקרים בהם השונות במשתנה הנחקר גדולה יותר בין שכבה לשכבה, בהשוואה לשונות בתוך השכבות.
יתרונות: מבטיח ייצוג של תת קבוצות בקבוצות הטרוגניות.
חסרונות: עשוי להוביל לייצוג יתר של פרטים המשתייכים לתת-קבוצה זו או אחרת (יש לכך פתרון סטטיסטי הנקרא משקולות). מייקרת את תהליך הדגימה. מחלישה את יכולות ההיסק הסטטיסטי.
ציור: : Dan Kernler
דגימת אשכולות :
מדגם אשכולות הוא דוגמה לדגימה רב-שלבית. בשלב הראשון מחולקת מסגרת הדגימה לאשכולות. בשלב הבא, נדגמים חלק מהאשכולות בצורה אקראית. בשלב הסופי, נדגמים פרטים מתוך האשכולות שנבחרו בצורה אקראית. שיטה זו מתאימה במיוחד למקרים בהם השונות במשתנה הנחקר גדולה בין הפרטים בתוך כל אשכול ביחס לשונות בין האשכולות. לעיתים בשיטה זו מבצעים דגימה רב-שלבית (למשל אשכולות כפולים).
יתרונות: מוזילה את עלות הדגימה.
חסרונות: אינה מתאימה לכל סוגי האוכלוסיות והמחקרים.
דגימה לא הסתברותית :
דגימה לא הסתברותית היא דגימה בה אחד מתנאי הדגימה ההסתברותית לא מתקיים. משתמשים בה כאשר יש קושי באיתור משתתפים למחקר, קושי בהשגת שיתוף פעולה של נבדקים או כאשר יש צורך בחסכון בזמן ובמשאבים. בנוסף כפי שנראה בהמשך, לצורך ניסויים בהם יש הקצאה רנדומאלית ניתן לראות יותר שימוש בשיטות לא הסתברותיות.
דגימה לא הסתברותית פירוט