*האתר נמצא בשלבי בנייה ולכן התוכן בו ראשוני ועולה לאתר בהדרגה. בשל משבר הקורונה בחרנו להעלות את התכנים, על אף שהם ראשוניים, על מנת לתת מענה לשינויים המהירים שהביא איתו המשבר.

קביעת מטרות לתוכן דיגיטלי

כשאנו מייצרים תוכן עבור מטרה שיווקית כל שהיא, עלינו לוודא שהוא מותאם למטרות שלנו.

יצירת התוכן גוזלת משאבים רבים – זמן וכסף ולכן על התוכן להיות מדויק ומותאם למטרות אותם הוא אמור לשמש.

שלב א' תכנון אסטרטגי מקדים

תכנון כללי

בשלב זה אנו מתכננים וממקדים את המטרות שלנו במערכת התוכן אותה אנו יוצרים. כזכור, לרוב אין משמעות לתוכן אחד מנותק, אלא למערכת תכנים אסטרטגית עם מטרה / מטרות מוגדרות. למשל:

1. שימור או שירות לקוחות
2. יצירת סמכות
3. יצירת מודעות למוצר / שירות
4. מיתוג
5. טיפול במשברים
6. השגת טראפיק לאתר / אפליקציה / פלטפורמה דיגיטלית
7. הבאת לקוחות חדשים
8. יצירת לקוחות חוזרים
9. שינוי עמדתי של קבוצה ממוקדת.

וכדומה…

כל מטרה כזו תשפיע על התכנים בהם תעשו שימוש, על הפלטפורמות בהן אתם צריכים לעבוד ויש לה הגדרה מול הפרויקט והצרכים שלכם כארגון, עסק, בעל עניין אחר. על המטרות להתכתב ולהיות מותאמות להצעת הערך הבסיסית שלכם, הגדרת הלקוח והמשתמש שלכם, הצרכים והמטרות הכלליות של המיזם שלכם.

מאוד מומלץ לחשוב – איזה חלק במסע הצרכני של הלקוח / המשתמש שלכם אתם רוצים לחזק (מודעות? היכרות עם השירותים? קבלת הצעה ברורה למוצר / שירות? / תמיכה בשירות? / ליווי הלקוח או המשתמש בשלב המחקר שלו / יצירת אמון / שימור לקוחות קיימים וכו’).

שלב ב - הגדרה מדויקת ככל הניתן של קהל היעד שלכם

כפי שנעמיק בהמשך, קהל יעד מדויק הוא הבסיס ליצירת מערכת תכנים טובה. לא תמיד קהל היעד המדויק של מערכת תוכן חופף לקהל היעד של המיזם / העסק. למשל יכול להיות לנו מוצר שמשרת את שני המגדרים – אבל מסיבה מסוימת אנו מחליטים לייצר קמפיין משמעותי המיועד לנשים בלבד. בנוסף כאשר אנו מייצרים מערכת תכנים דיגיטלית למוצר/ שירות פיזי – אנו מודעים שלא כל הלקוחות בהכרח יעשו בו שימוש – אלא לקוחות מסוימים שעושים שימוש במערכות דיגיטליות. למשל – אתר מידע מלווה למשחק הרכבה לילדים שמייצר עיבוי של המשחק (הוראות להרכבה, משחקים נוספים אפשריים, סרטים על המשחק וכדומה).

ככל שהקהל שמוגדר לתוכן ממוקד יותר – כן ייטב.

זה יחזק את האפקטיביות של התוכן (קהלים מסוגים שונים – מגיבים בצורות שונות לאותו תוכן), יחזק את היעילות של הפצתו (כיוון שיהיה אפשר למקד את הפצתו בפלטפורמות מדויקות בהן הקהל שלכם נמצא) וימטב את היכולת שלכם להפיק את המירב מהתוכן אותו אתם מבצעים.

שלב ג - הגדרה של הפלטפורמות וערוצי הפצה בהם תעשו שימוש

הפלטפורמות בהן תעשו שימוש צריכות להיות מוגדרות בראש ובראשונה לפי השאלה – איפה הקהל שלכם מסתובב במרחב הדיגיטלי, ובשלב השני איפה נכון עבורכם לפעול. זה יכול להיות באתר משלכם (כמעט תמיד מומלץ שיהיה אחד כזה), רשתות חברתיות (מומלץ לרדת פה לפרטים – איזה קהילות / קבוצות / מובילי דעת קהל רלוונטיים לכם), פלטפורמות לשיתוף וידאו (יוטיוב), חיזוק רשימת תפוצה (מייל או טלפון), בלוגים, אתרים מקצועיים (ז’ורנלים, בלוגים מקצועיים בתחומכם, מגזינים וכדומה).

לפלטפורמות האורגניות הללו, מומלץ לעיתים לשלב פלטפורמות וערוצים בתשלום (פרסום על בסיס מילות מפתח, פרסום על בסיס קהלים, רי-מרקטינג, קניית מדיה וכדומה).

כדאי לזכור שלכל פלטפורמה יש את החוקים שלה, ויש להכירם וללמוד אותם.

מומלץ לא להישען על פלטפורמה אחת. זה לא עובד. כדאי להישען על 3-4 (למשל אתר, קבוצת פייסבוק, רשימת תפוצה וערוץ יוטיוב).

אני ממליץ להציץ בהסבר על שיטת הדונאט למי שרוצה מודל פעולה שמתאים להרבה מאוד עסקים קטנים / סטארט-אפים טכנולוגיים בתחילת הדרך. חברות גדולות עם משאבים רבים יותר, עובדות לרוב במודלים אחרים המקיפים יותר פלטפורמות.