און ליין ועסקים קטנים
משבר הקורונה יצר מציאות שעסקים רבים עברו לקורונה. למעשה להרבה עסקים מעבר לאון ליין היה האופציה היחידה שלהם לפעול. המדינה ועמותות שונות עזרו עוד לפני הקורונה ומנסים תוך כדי המשבר להמשיך לעזור לעסקים קטנים לעבור לאון ליין באמצעות תוכניות שונות ותקציבים לא מעטים.
אנו רואים נתונים גוברים והולכים שרק העצימו מגמה קיימת של הגברת רכישות באון ליין.
התמודדות בעלי עסקים עם הקורונה: מעבר לאון ליין, מי עבר ולמה?
כולם מבינים שצריך לעבור לאון ליין, עוד לפני הקורונה, עוד יותר מבינים עכשיו, אך רואים קשיים לא מעטים במעבר זה.
ממצאי הראייונות המקדימים שלנו הראו שרק שמחצית מבעלי העסקים דיווחו על מעבר לפעילות יותר משמעותית באון ליין בעקבות המשבר. 50% זה הרבה, אבל עלה גם שעיקר המעבר לאונליין לא מיצה את כלל האפשרויות: מרבית המעבר לאונליין כלל בעיקר פגישות ומתן שירות בזום – במיוחד לעסקים העוסקים ביעוץ או בטיפולים ועליה בפרסום ברשתות החברתיות וברשת. אף אחד ממאה העסקים הנל לא דיווח על השקעה משמעותית יותר במעבר לאון ליין הכוללת מערך שירות משמעותי מרחוק, בניה או קידום של מערך אי קומרס. שניסינו לברר את החסמים שמנעו זאת עלה כי החסם המשמעותי ביותר היה שהעסקים סברו שמסיבות שיווקיות המצביעות על כך שהלקוחות של העסק לא נמצאים כלל באון ליין, או לחילופין, לסיבות התולות את חוסר המעבר בכך שהפעילות און ליין הייתה מספיקה עד כה (כלומר מה שעשו לפני הקורונה הוא מספיק בשלב זה).
בשלב הבא, בסקר על 152 עסקים מדדנו את חסם זה, וחסמים מוכרים האחרים: חוסר בזמן, חוסר בתקציב וחוסר ידע וחוסר בתשתית מתאימה.
אנו רואים שהחסמים ברובם משמעותיים לכלל האוכלוסייה באותה מידה – אם טיפה נטייה לראות את החסם הכספי כמשמעותי יותר.
מה שמעניין הוא שאנו יכולים מתוצאות המחקר לבנות פרופיל של יזמים שפעלו יותר למעבר לאון-ליין:
יזמים בעלי תפיסה יזמית יותר גבוהה, תפיסת חוללות גבוהה, נטו יותר לפנות לאון ליין. חשוב להבהיר שניכר שבכל המדדים הנל – ישנה נקודה קריטית שמנבא את הסיכוי ליותר מעבר לאון ליין – ונראה שלמעשה רק אילו שמדורגים במאפיינים האישים הללו ברמה גבוהה – באמת עברו יותר לאון ליין בהשוואה לאחרים. נושא שצריך לברר לעומק בהמשך.
מה שמפתיע שדווקא אילו עם חוסן כלכלי גבוהה – נטו פחות לעבור לאון ליין. נושא שנבחן לעומק בעתיד -מה ההסבר שלו.
עוד ניתן לראות כי יזמים שהיו יותר פרו אקטיביים וביצעו פעולות אחרות בעסק נטו יותר לעבור לאון ליין מאחרים. יזמים שהגישו בקשה להלוואה, מצאו תחומי פעילות חדשים לעסק, הביאו לצמצום הפעילות של העסק בצורה מושכלת, יצרו שיתופי פעולה חדשים, וניצלו את המשבר כדי לתכנן את העסק לטווח הארוך – נטו יותר להשקיע במעבר לאון ליין.
באותו הקשר גם פעולות אקטיביות של בעל העסק כמו השקעת משאבים בניצול הזדמנויות חדשות לעסק, חיפוש של עסק מתחרה הנתון בקשיים לצורך קנייתו, שינוי שיטות עבודה, בניית תוכנית עסקית ויצירת שיתופי פעולה חדשים – כולם הם דוגמאות לפעולות אקטיביות של יזם שנמצאו בקורלציה עם פעילות למעבר לאון ליין.
המסקנה היא שבאופן לא מפתיע יזמים אקטיביים יותר, פעלו יותר לעבור לאון ליין.
בנוסף אם נסתכל על החסמים.
כלל החסמים שנבדקו היו בקורלציה עם מצב העסק כיום והחוסן הכלכלי של היזם (ככל שהחוסן הכלכלי של היזם עולה וככל שמצב העסק הניהולי והפיננסי רע יותר החסמים למעבר לאון ליין גדלים), מה שעומד בפראדוקס לממצא הקודם שמראה שדווקא יזמים עם חוסן כלכלי עברו פחות לאון ליין ובעצם אנו צריכים לברר אם כן – מה הוא החסם שמונע זאת מהם, או שהפער הוא במוטיבציה פחותה, גיל או משהו אחר שאולי תעזרו לנו לחשוב עליו.
לבסוף אנו יכולים לראות למשל שיש הבדלים בין יזמים ליזמיות ולמשיבים עם ילדים ומשיבים ללא ילדים בכל האמור להיבט הזמן. חסם זה היה משמעותי יותר בקרב יזמיות ומשיבים בעלי ילדים – בהשוואה לגברים ולמשיבים ללא ילדים.
