ישנן מספר סיבות להשתמש בלמידה מרחוק. לעיתים מתוך רצון לחסוך משאבים של זמן וכסף. פעמים אחרות כי אין ברירה – למשל כשצריך לקיים צוותים בינ”ל או שצריך להמשיך למידה ועשייה בזמן לחימה או מגפה (תסריט שנשמע בדיוני עד לפני יומיים…). המשותף לשימוש בלמידה מרחוק עקב הסיבות הנ”ל, הוא ההכרה שכפי שרוב המשתמשים (סטודנטים ומרצים כאחד) חושבים, התפוקות שלה פחות טובות מלמידה פנים אל פנים.

במקרים כאלה חשוב להבין כי למידה מרחוק אינה יכולה להחליף מפגש פיזי. היא חלשה בחוויה, היא חלשה במידע הרגשי והזהותי שעובר בה והיא חלשה בכמות המידע הסינכרוני שעובר בין המשתתפים במפגש וביניהם לבין המרצה. לכן, אין לצפות ממנה לאותם ביצועים, ואין לנסות לבצע איתה את אותן פעולות שעובדות לנו כמרצים פנים אל פנים.

עבור רוב המרצים והמורים זו תהיה הסיטואציה כרגע, או בסבב האלימות הבא שיוביל לביטול לימודים. עבורם אנסה להבהיר מה כדאי לעשות ולא לעשות כדי לצמצם את הפגיעה בחווית הלימוד ותפוקותיו כאשר עוברים ללמידה מרחוק מבוססת מחשב.

סיבות למעבר מלימוד פרונטלי ללימוד מקוון

אני מציע לחשוב גם על אופציה נוספת לעתיד. ללמידה מרחוק יש יתרונות לא מעטים בסוגים רבים של למידה. היתרונות הם בשיטות לימוד כמו כיתה הפוכה, PBL (למידה מבוססת פרויקט), למידה עצמית, עבודה בקבוצות קטנות ואחד על אחד, שימור קשרים והמשך עבודה שהתחילה פנים אל פנים, על מודלים אלו תוכלו לקרוא בהרחבה בעמוד מודלים ללמידה מרחוק. זאת בנוסף לכך שלמידה מרחוק  חוסכת עלויות ומשאבים, ממקדת השקעת זמן בתוכן ולא בנסיעות ולוגיסטיקה ויכולה להיות במקרים מסוימים המונית ונרחבת בהרבה בהשוואה ללמידה פנים אל פנים.

לכן, אני מציע להתייחס למציאות שאנו נמצאים בה כרגע בעל כורחנו ככלי לבחינה האם ואיך לשלב את הלמידה המקוונת בעתיד. הן כתכנון מראש כדי להרוויח ממנה בעתיד שיעורים ונושאים שפשוט יעברו טוב יותר, והן כמענה למצבים בהם ביטלנו לימודים מתוך מחשבה שאין אופציה אחרת (למשל סבבי לחימה שקיצרו במכללת ספיר ובן גוריון מספר לא מבוטל של סמסטרים).